מה יותר קל מלבקש מהילד לקום מהמיטה, להתלבש ולצחצח שיניים, וזאת בתמורה לארטיק אחה"צ, או מה יותר קל מלבקש מהילד לסייע בסידור הבית (שהוא בעצמו בלגן) ובתמורה להבטיח לו לראות סרט בטלוויזיה, כך שהוא גם מסדר את הבית וגם לאחר מכן שקוע מול המסך, פעולה שלכאורה אינה מזיקה. ובכן הורים רבים גילו את החיזוק החיובי שמבוסס על פרס, אך לצד התחושה שמשהו אינו נכון בתהליך גם קיים הסבר מעמיק, ואם רק תקדישו כמה דקות, כנראה שבפעם הבאה שתבחרו בדרך הקלה תעצרו לחשוב פעמיים.
הקושי שמאחורי המגמה
נכון שהורות הינה משימה מורכבת ונכון שילדים הם בעצם אנשים קטנים בעלי דעות של אנשים גדולים ועקשנות מרשימה ביותר, אך אחרי הכול יש לזכור שהם הילדים ואנו ההורים, משמע אנו הגוף המחנך והם אלו שלומדים כיצד ראוי להתנהג. אי לכך, מי שמחליט להשקיע בדבר החשוב מכול – בילדים שלו, יימצא שניתן להיעזר בשירותי הדרכת הורים, ואם נבקש להתנחם בצרת רבים, נציין שרוב ההורים מתקשים במגוון סיטואציות מול הילדים, כך שאין צורך להרגיש מיוחדים, אלא פשוט להסתייע בהדרכה מקצועית שמסייעת להבין כיצד ומדוע להתנהל, כאשר בכול הנוגע למתן פרסים, ההדרכה מסבירה שברוב הפעמים מדובר במנהג שלילי וגם אם נראה שהשיטה עובדת, הרי שמחקרים מוכיחים שלאורך זמן היא אינה תופסת.
זהירות – תוצאה הפוכה!
אם נעצור לבחון את מהות שיטת הפרסים, נגלה שפרסים מסייעים להשיג ציות, ופה יש להבין שלמרות שאנו ההורים מבקשים שיתוף פעולה, אנו איננו מבקשים תחושה של רתיעה, וזאת כי ילד זקוק לגבולות, אך גם לחום ורוך, ואילו דרישה של ציות אינה חלק מהמשוואה – אינה נכונה עבור משפחה, אלא רק עשויה להוביל לאנטגוניזם מצד הילד.
מהות
כאשר אנו מבקשים מהילד לחלוק בצעצוע, לשתף במשחק, להחזיר משחק למקום, להתחשב באח הקטן, להקשיב למה שאנו מבקשים וכדומה, הוא צריך לשתף פעולה מהסיבות הנכונות – מהסיבות החברתיות, המתחשבות ושנובעות מרגישות ואדיבות, ולא כי הפעולה תוביל לקבלת פרס חומרי. בנוסף, אם מעשים חיוביים מובילים באופן קבוע לפרס, הילד יגדל בתוך בועה שתוביל למסקנה השגויה שכך מתנהלים החיים האמתיים. ברגע שהבועה תתפוצץ לילד בפנים, והיא אכן תתפוצץ, הילד יחוש כועס ומבולבל ואילו האחריות על כך תהיה רק שלנו ההורים, פשוט כי לא הכנו אותו כראוי לעולם האמתי.
הפרס האמיתי
לנו ההורים יש תפקיד חשוב ומורכב. אנו רוצים את הטוב ביותר עבור הילד שלנו, אך הרבה פעמים גם צרכים להיות קצרים ולא לתת לילד כל מה שהוא מבקש – צרכים להיות אוהבים ולהגדיר חוקים וגבולות. מכאן שגם אם לעתים צריך להרצין ואף לכעוס, יש להבין שעלינו להתוות את החינוך ולהטמיע את המסר שמאחורי ההתנהלות, ובכול הנוגע לפרס, עלינו להסביר שהפרס האמתי אינו חומרי, אלא מתייחס לתחושה הטובה שהפצנו אצלנו ואצל הסביבה.
ילדים קטנים חכמים גדולים
ילדים קטנים ממש חכמים, ועל כן הם קולטים מתי אנחנו ההורים חלשים ועומדים להישבר. אי לכך כאשר אנו מציעים להם פרס הם מבינים שאנו מאוד רוצים שהם יעשו משהו ובאותה נשימה הם מבינים שאנו מחזיקים בקלף מיקוח, ועל כן השליטה חוזרת למגרש שלהם. המסקנה היא שאין להתפתות לבחור בדרך הקלה, אלא יש להנחיל חינוך מוסרי שמבקש להטמיע בילדים כבוד וערכים. לסיכום נציין שפרס אינו חלק מנדבכי החינוך, אלא רק פתרון מהיר עבור הטווח הקצר.
קראו גם את הכתבה שלנו בנושא: חוויות לימודיות לילדים
