המאמר הבא עוסק במקרה בו ילדינו קיבלו טיפול ולאחריו עולה החשש שהייתה בו רשלנות רפואית. ראשית עלינו להבין שבמקרים רבים, קשה להבין אם מדובר ברשלנות או שלא. לטיפולים רבים ובכללם גם ניתוחים, יכולות להיות תוצאות שונות ביותר מהתוצאה לה ייחלנו וקיווינו. יש הבדל גדול מבחינה משפטית בין רשלנות לבין מקרה של טיפול שלא צלח או אפילו טעות שאיננה מוגדרת כרשלנות.
כיצד נדע אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול בילדינו?
החשש לרשלנות רפואית עולה כאמור כאשר תוצאת הטיפול שונה ממה שצופה או כאשר חלה החמרה במצב הבריאותי של הילד. יכולה להיות גם רשלנות רפואית שתגרום לסיכון עתידי של הילד ולא יהיו לה סימפטומים קשים בהווה. בכל מקרה אנחנו חייבים להחליט, לפעול, ובמידת הצורך – להגיש תביעת רשלנות רפואית. את התביעה נגיש לאחר שהתייעצנו וקיבלנו חוות דעת שאיששו את חששנו שאכן בוצעה כאן רשלנות רפואית. אל תמעיטו בתחושות הבטן שלכם כהורים – אם משהו נראה לא בסדר, יכול להיות שהוא באמת לא בסדר ועדיף לבדוק את העניין.
רשלנות רפואית בילדים – כיצד מתמודדים עם זה?
רשלנות רפואית יכולה לנבוע מהתרשלות במגוון פעולות על ידי הרופא או יתר הצוות הרפואי. הרשלנות יכולה לנבוע מאבחון לקוי של סימפטומים וכתוצאה מכך חוסר טיפול או טיפול שגוי שגורם נזק רפואי. רשלנות רפואית יכולה להיות חוסר השגחה על כללים בזמן הטיפול ונזקים שנגרמים כתוצאה מכך. כמו כן, היא יכולה בהחלט להיגרם גם בטיפול נפשי. מה שמאפיין את כל המקרים הללו הוא גרימת נזק בלתי הפיך לחולה שנגרם כתוצאה מהתרשלות בתפקיד.
חשוב לדעת כמה דברים ביחס בין מטופלים קטינים לרופאים ולהורים, בייחוד בשל העובדה שהמצב הזה שונה מאד ממטופלים בגירים. על הרופא והמוסד המטפל חלה החובה לידע את ההורים בכל טיפול שניתן לילד ובכל פרט על מצבו הרפואי. ההורים הם גם אלו אשר לוקחים את ההחלטות באשר לטיפולים מסוכנים. אם קיים אצלכם החשש שהוסתר מכם מידע, או שבוצעו הליכים רפואיים בילדכם שאינכם מודעים אליהם – זוהי נורה אדומה ראשונה שאמורה להידלק. מקרה של הסתרת מידע הוא לבדו איננו חוקי וצריך להתלונן, לחקור ולדרוש את המידע השלם. אם רופא או מוסד רפואי מסתיר מכם מידע רפואי על ילדכם, סימן שיש לו סיבה לעשות זאת. כך זה לפחות נראה במבט ראשון.
הגשת התביעה בגין התרשלות רפואית בילדים יכולה להיות מוגשת על ידי ההורים עד שמלאו לילד שמונה עשרה שנים. מרגע היותו בגיר, בנכם יוכל לתבוע בעצמו וזאת עד שימלאו לו עשרים וחמש. זאת בהתאם לחוק ההתיישנות שמקציב שבע שנים. במקרים חריגים, בהם הרשלנות התגלתה בגיל יותר מאוחר משמונה עשרה, יוכל בית המשפט לאשר הגשת תביעה מאוחרת חריגה.
בכל מקרה של חשש לרשלנות רפואית, כדאי להכין ולהגיש את התביעה כמה שיותר מהר וזאת משני טעמים:
- הגשה מוקדמת של התביעה תעזור מאד לחקר האמת – הגעה למסמכים וגביית עדויות מהמעורבים השונים. ככל שהזמן עובר, כך קשה יותר לאסוף את החומר.
- במקרים רבים גורמת הרשלנות הרפואית להחמרה במצב הבריאותי וזו יוצרת גם צורך כלכלי ממשי ומידי בכספי הפיצויים.
בתביעה בגין רשלנות רפואית מצוין סכום מסוים. גובה הסכום נגזר הן מתחשיב של עלויות עתידיות בגין טיפולים רפואיים והן בגין פיצוי על הסבל שנגרם.
כמה מילים לסיכום
מצבים של רשלנות רפואית יכולים לגרום לקשיים עצומים. הצורך לקבל החלטות על תביעת פיצויים, איסוף הראיות וההליכים המשפטיים יכולים להיות קשים. הוסיפו לכך מצב בריאותי מאתגר והרי שזהו יכול להיות רגע לא קל בחיים. כאשר רשלנות רפואית פוגעת בילדים, נוסף לזה עוד אלמנט, זאת בשל העובדה שהם אולי עוד צעירים מכדי לדווח, להתלונן ולדעת לזהות מקרים כאלו. כאשר עולה חשד ולו קל ביותר לרשלנות רפואית בילדים, עדיף לבדוק אותו בכל הכלים העומדים לרשותנו. זהו בהחלט המקום להיעזר בבעל מקצוע מנוסה בתחום ולקבל יעוץ משפטי.
