אומנם מנהג החינה מגיע אלינו מיהדות מרוקו, אך כיום הרבה יותר עדות נוהגות לחגוג אותו, ולו כי הוא חגיגי, נוגע במסורת ומסתכל קדימה לעתיד – הוא מאחד את בני המשפחה, אינטימי ומרגש, משלב בין מוזיקה למטעמים בין תלבושות ייחודיות למנהגים מסורתיים, ובאופן כללי טקס החינה הינו מנהג ייחודי ואין שום הזדמנות אחרת לחגוג אותו מלבד רגע לקראת החתונה, ועל כן כאשר מארגנים את האירוע טוב לדעת שניתן לקחת את הקונספט הקיים ומעט לשדרג, ולו באמצעות מגשי כיבוד מיוחדים. גם אתם מבקשים רעיונות? קבלו ארבעה!
מגשי פירות
לצד שפע של סלטים, מנות עיקריות ומתוקים, גם נכון להגיש בטקס החינה מגשי פירות, כאלו שהם מרשימים, מרהיבים ומיוחדים, ולא רק כי מדובר בשלל פירות העונה, אלא גם כי מדובר בפוטנציאל הגשה מרהיב ביותר, ופה כבר באה לידי ביטוי מלאכת מחשבת – אומנות העיצוב שבין היתר מצריכה ניסיון לצד יכולות ביצוע, ועל כן טוב לדעת שאת המשימה ניתן להשאיר למומחים בתחום, ואכן באתר של פרי הדמיון תמצאו דוגמאות נהדרות עבור משחקי צבעים מעוררי תיאבון – תמצאו שלל הצעות הגשה שנכונות במיוחד עבור אירועים כגון חינה.
משחק של צבעים וטעמים
כל מי שמכיר טקסי חינה יודע שאוכל לא חסר, כך שעל השולחן נפרשים שלל תוספות: סלט תפו"א במיונז, סלט כרוב, סלט מטבוחה, סלט חציל פיקנטי, סלט ישראלי קצוץ, סחוג תימני וכדומה, כך שמדובר בשפע של סלטים טעימים בשלל גוונים: ירוק, כתום, אדום, לבן בורדו, חום וכדומה. מכאן שניתן לקחת את קשת הצבעים ולשחק עמה באופן עיצובי. כיצד? הגישו את הכול על גבי מפה לבנה ובכלים לבנים, באופן שבו הצבעים החיים יהיו הרבה יותר עזים. ניתן לחלק את שולחן הסלטים בהתאם לדירוג של גוונים ולהתאים את צבעי הקערות ועוד.
מהות ואופן ההגשה
אחד הכיוונים העיצוביים הנו לקחת את המוטיבים הקיימים ולשחק עמם לצד המאכלים המוכרים, משמע מספיק לקחת את האוכל הרגיל ופשוט לשנות את אופן ההגשה. כך למשל כיוון שהשמן מסמל שפע ואילו סוכריות מסמלות זוגיות מתוקה, הרי שאפשרי להגיש את המנות לצד כלי קבול מרהיבים ושקופים שמכילים שמן או לחלופין סוכריות, כאשר פה מדובר בהזדמנות לשחק עם שלל עיצובים. שנדגים? פעם ניתן לקחת אגרטל שקוף ולמלא אותו בשמן, פעם ניתן לקחת שתי צלחות שקופות ובתוכן לכלוא סוכריות (כך שתיווצר צלחת הגשה) וכדומה.
הגשה בכלי נחושת מסורתיים
יש מנות שפשוט צריך להיצמד לא רק לטעמים האותנטיים שלהן, אלא גם לכלי ההגשה האותנטיים שהן מזוהות עמם, וכאשר מדובר בחינה הדבר נכון פי כמה. כך למשל כשמגישים מנות עיקריות שמזוהות עם טקס החינה (קרי קוסקוס עם ירקות או טנזיה בליווי פירות יבשים), הרי שעשוי להיות מאוד מרשים לקחת צלחות נחושת גדולות ויחסית שטוחות ובתוכן להעמיד מערומים נדיבים. באופן שכזה סך הנראות הרבה יותר מרשימה ואף מקנה תחושה של מסורת מרגשת שזורמת לאורך השנים.
מסורת עם טאצ'
שנסכם? אומנם טקס החינה עובר במסורת מדור לדור, אך עדיין ניתן למצוא רעיונות חדשים עבור מגשי כיבוד מעוררי דמיון והשתאות – שיהיה בתיאבון והמון מזל טוב.